בידור מחול

ברבור לבן- הבלט הישראלי

ברבור לבן- הבלט הישראלי

לרגעים היה נדמה שזוהי להקת בלט רוסי מהשורה הראשונה

הבלט הישראלי רקד בתוכניתו החדשה שתי גרסאות, מסורתית ועכשווית, של "אגם הברבורים". בשתיהן הביצוע והכוריאוגרפיה נהדרים, אבל הכוכבים האמיתיים היו רקדני הלהקה 06.06.2016 13:48  רות אשל

"אגם הברבורים סוויטה" אירה טשליצקי

התוכנית "ברבור לבן" של הבלט הישראלי מצוינת. היא כוללת מהדורה מסורתית של "אגם הברבורים" בחלק הראשון לצד גרסה עכשווית שלו בחלק השני. בשתי היצירות הכוריאוגרפיה נהדרת וכך גם הביצוע.

מזמן לא התרגשתי כך מהופעה של להקת הבלט הישראלי. בדרך כלל בביקורת על הבלטים הקלאסיים הגדולים, שסובבים סביב הסיפור וגיבוריו, אני מייחדת מקום חשוב לביקורת על הכוכבים של הבלט, אלא שהפעם הכוכבים האמיתיים היו רקדני הלהקה. אחזקת הידיים, הטיות הראש, הטוויסטים המעודנים בשכמות וכמובן עבודת הרגליים, הכל מדויק, מסוגנן ואחיד. לרגעים היה נדמה שזוהי להקת בלט רוסי מהשורה הראשונה וקסם של יופי מילא את הבמה.

"אגם הברבורים סוויטה" אירה טשליצקי

טומוקו טקהאשי רקדה את אודט והיא בלרינה חזקה טכנית. בעיקר התרשמתי משיווי המשקל שלה על רגל אחת כשהיא מותחת את השהייה עד הרגע האחרון ואת האופן שבו היא מסיימת את הסיבובים וגולשת בזרימה להמשך המשפטים התנועתיים. החלק העליון של הגוף מלא הבעה, אבל היתה חסרה ליריות וביטוי בעבודת הרגליים, כמו לא מוצו עד תום אפשרויות הביטוי בחלק זה של הגוף כדי שהריקוד יהיה מרגש. לבן זוגה, לודוויג איספריין, אין חזות של נסיך והוא גם הוצב בתפקיד כפוי טובה. לא ניתנה לו כל אפשרות להראות את כישוריו. התפאורה שעיצבה אנה כרושצ'ובה יפה ברוח המסורת. גם אם אינני חסידת הברבורים הצעצועים החוצים את הבמה כמו שטים. הטוטו הלבן בהק ברעננותו. את מלאכת העמדה והשחזור המשובחת עשו נינה גרשמן ויוליה לוין.

בניגוד למקובל לא היתה הפסקה. במעבר לחלק העכשווי המסך האחורי שינה את צבעיו לאדום חזק, ארסי, חומצתי. העולם הלבן של ניצחון הטוב על המכשף הרע נמס כדי לפנות מקומו לגרסה של הצד האפל שיצר אנדוניס פוניאדקיס במיוחד לבלט הישראלי. בתחילה פרצו לבמה הרכבים קאמריים של גברים שנראו כמו צאצאי המכשף שעברו מוטציות והגיעו עד הלום. בהמשך הצטרפה כל הלהקה.

עולם האופל חוגג ומרתק ביופיו, מאזכר במשורה מוטיבים מהגרסה המקורית. זה עולם מרתק בהיותו לא ברור, חד חידות. הנדוניה העיקרית היא השפה התנועתית המפתיעה, הכפלה ואולי אף יותר מכך של הקצב המהיר הרגיל. ה"נשימות" בתוך המהירות הזאת נעשות על ידי שימוש חכם בשימוש בקבוצות הרקדנים בחלל, ממצב של מקבצים לתפזורת. את השפה אפשר אולי לתאר כסגנון ניאו־קלאסי שבתוכו נשזרו תוך כדי דחיסה חומרים ממחול עכשווי, כמו תנופות שנקטעו, שינוי כיוון.

העומס והמהירות הם חלק מהשפה שמאפיינת את עולם האופל. זו זורמת בחיוניות, בטבעיות משלה, ללא הפרעות. הלהקה כולה היתה מגויסת לאתגר והתוצאה נהדרת. כאן גם טקהאשי ואיספריין היו במיטבם, מנצחים על הפאזל התזזיתי של המחול. במיוחד בלט בקטעי הסולו ולדימיר דורוהין, רקדן עם איכות תנועה מלאת קסם.

באמצעות התאורה עיצב אבי-יונה בואנו (במבי) עולמות בדיוניים, כמו חסרי גבולות. בתוך האופל יש כל כך הרבה גוונים של צבעוניות עמוקה של פנטזיה ומסתורין שאולי מעניינים יותר מאשר עולם הטוב הלבן.

ברבור לבן- הבלט הישראלי

הבלט הישראלי — "ברבור לבן". כוריאוגרפיה: לב איבנוב, אנדוניס פוניאדקיס. המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, 5.6

ברבור לבן- הבלט הישראלי

 

ברבור לבן- הבלט הישראלי
מוצ"ש 3.6 בשעה 20:00 יד למגינים יגור
יום חמישי 11.5 בשעה 20:30 היכל התרבות חוף הכרמל

מתי והיכן

יד למגינים יגור -אולם חדש
יש מספיק כרטיסים
שבת, 03 יוני
20:00

עוד מידע

  • הבלט הישראלי
  • ע.ר 580049955